האם יש קשר בין רוחניות לכדורגל? במאמר קצר זה נעסוק בסוגיה זו. כשאדם שומע את המילה רוחניות זה מתקשר אצלו למיסטיקה, על טבעי, משהו לא ברור, אנשים קצת הזויים, לא יציבים וכו', אולם למעשה רוחניות היא דבר אחר לגמרי, במאמר זה נגדיר רוחניות כמו בני ברוך: כל מה שהאדם עושה מחוצה לעצמו כלומר לא לתועלת עצמו יקרא רוחניות.
חיבור היא פעולה רוחנית, היא פעולה בניגוד לרצון שלנו, דוגמא לכך אנחנו לא רוצים להתחבר עם מי ששונה מאתנו, ועוד יותר עם מי שאנחנו שונאים. בכדורגל יש מספר צדדים, יש את הצד הטכני, המשחק, התחרות, כאן יש המון דברים חיובים, כמו כושר גופני, יכולת עבודה בקבוצה, תחרות בין השחקנים לבין עצמם, ותחרות בין קבוצה לקבוצה, ויש גם את הצד השני, הרגשי, היצרי ששם התופעות יכולות להגיע כעס עד כדי שנאה בין שחקנים יריבים, שנאה בין אוהדים, שנאה בין אוהדים לשופט ועוד.
מקום טוב להכניס רוחניות לדיון, דווקא במקום שיש שנאה שם נזקקים לרוחניות, תזכורת רוחניות הגדרנו כפעולה (במחשבה או במעשה) לא לטובת עצמינו, אז איך אפשר להתחבר עם האוהדים של הקבוצה היריבה? איך אפשר לעשות צעד לאדם שאני שונא?
ללא חינוך נכון, לא ניתן להתחבר עם מי ששונא אותנו או עם מי שאנחנו שונאים, אבל אם היו מלמדים אותנו, אם היינו יודעים להפוך שנאה לאהבה, היינו חיים בעולם אחר לגמרי. צריך להאמין שאפשר, אפשר לשנות שנאה לאהבה, בחינוך נכון, בלימוד נכון, בקבוצה נכונה דרך תרגול אנחנו יכולים לעלות מעל הטבע שלנו ולרכוש טבע שני. אם נחקור את הטבע נראה שהכל נמצא בחיבור, בהרמוניה, באהבה בין כל הרכיבים, בהשלמה, בחוסר אגו, בכל מה שאולי היינו פעם והיום כל כך חסר. הטבע מגיע עם תוכנה פנימית לחיבור, אצלנו אנו צריכים להחליף את התוכנה, התוכנה הפועלת אצלנו היא פילוג, שנאה וצריכים מקום לשדרוג התוכנה, שיתאים לדור הבא.